חרדה ממקומות פתוחים

פארק רחב, חניון, טיילת או שטח פתוח יכולים להיתפס כמקומות נעימים. אולם עבור אנשים מסוימים, דווקא היעדר הקירות והגבולות הברורים מעורר תחושה של חוסר ביטחון. חרדה ממקומות פתוחים עלולה להופיע כאשר האדם מתרחק ממבנה, אינו רואה מקום מוגן בקרבתו או חושש שלא יוכל לקבל עזרה במהירות. התחושה עשויה להשפיע על מסלולי ההליכה, בחירת מקומות הבילוי והנכונות לצאת מהבית ללא ליווי.

מדוע גבולות פיזיים מעניקים ביטחון?

בחדר, בחנות או במבנה סגור קיימים קירות, מקומות ישיבה ונקודות אחיזה ברורות. בשטח פתוח, לעומת זאת, קשה לעיתים להעריך את המרחק, למצוא מקום לעצירה או לדעת לאן לפנות אם מתעוררת מצוקה. יש אנשים שמרגישים בטוחים בסמוך לקיר, גדר או שורת חנויות, אך חווים לחץ כאשר עליהם לחצות כיכר רחבה או מגרש פתוח. הסביבה עצמה אינה מסוכנת, אך המוח עשוי לפרש את היעדר הגבולות כחוסר הגנה.

חשש להתרחק ממקום בטוח

אדם עשוי לצאת להליכה, אך להישאר באזור ממנו ניתן לחזור במהירות. אחרים מתכננים את הדרך לפי ספסלים, תחנות או חנויות בהן אפשר לעצור. ככל שנוצר צורך להישאר קרוב לנקודת ביטחון, כך מצטמצם בהדרגה טווח התנועה. פעולות שבעבר נעשו באופן טבעי, כמו טיול בפארק או חציית חניון, הופכות למשימות הדורשות תכנון רב.

השפעת מזג האוויר והעומס החושי

מרחבים פתוחים מושפעים מתנאים שאינם תמיד בשליטת האדם. חום, אור שמש, רוח, רעש או תחושה של מרחק גדול יכולים להגביר תחושה של אי נוחות. אדם שחווה סחרחורת, חולשה או קושי ביציבות עלול לפרש את התחושות כסימן לכך שלא יוכל להמשיך. גם עומס חזותי, כמו תנועה של אנשים וכלי רכב מכיוונים שונים, עשוי להקשות על ההתמצאות ולהגביר את הצורך להגיע במהירות לאזור מוגן.

תלות באדם מלווה

נוכחות של בן משפחה או חבר יכולה להקל מאוד. המלווה מספק תחושת ביטחון, מסייע בהתמצאות ונמצא כדי לעזור במקרה הצורך. עם זאת, כאשר כל יציאה מחייבת ליווי, עלולה להיווצר תלות המקשה לשמור על עצמאות. בתהליך טיפולי ניתן לבחון כיצד להשתמש בליווי כשלב זמני, ולתכנן בהדרגה פעולות קצרות שניתן לבצע באופן עצמאי.

מיפוי של אזורי קושי

לא כל מקום פתוח מעורר אותה תגובה. ייתכן שאדם ירגיש בנוח בגינה קטנה אך יתקשה בפארק גדול או שיוכל ללכת בחניון כאשר הוא ריק אך יחווה לחץ כאשר הוא עמוס. לכן חשוב למפות את המקומות באופן מדויק ולא להסתפק בהגדרה כללית. אפשר לבדוק מהו גודל המרחב, כמה רחוקה היציאה, האם קיימים מקומות ישיבה, מהי שעת היום ומה משתנה כאשר האדם נמצא לבד.

איך מטפלים בחרדה ממקומות פתוחים?

כאשר שואלים איך מטפלים בחרדה ממקומות פתוחים, חשוב להבין שהמענה נקבע לפי עוצמת הקושי, המצבים המעוררים אותו ומידת הפגיעה בתפקוד. טיפול קצר מועד וממוקד בעזרת CBT בעצימות נמוכה בשילוב עם ביופידבק נותן מענה ויש לו כלים מצויינים כדי להתמודד עם בחרדה ממקומות פתוחים .

הטיפול עשוי לכלול מיפוי של הפגיעה במצבים התפקודיים, זיהוי פרשנויות מחמירות, שינוי הרגלים ותרגול של הקשיים התפקודיים עד להעלמם. המטרה היא לאפשר לאדם לא להיות מנוהל על ידי הפחד ולא "לפחד מהפחד" ולחזור לתפקוד מיטבי.

ההבדל בין הכנה מועילה לאמצעי ביטחון קבוע

לקיחת מים, בחירת נעליים מתאימות ובדיקה מוקדמת של המסלול הן פעולות הגיוניות. לעומת זאת, נשיאת כמות גדולה של ציוד, בדיקה חוזרת של כל יציאה או צורך להיות בקשר טלפוני רצוף עלולים להפוך לתנאים שבלעדיהם האדם אינו מוכן לצאת. חשוב לזהות אילו הכנות תומכות בתפקוד ואילו פעולות משמרות את האמונה שהמרחב מסוכן.

מרגישים שהחרדה ממקומות פתוחים מגבילה אתכם? צרו קשר או השאירו פרטים ונשמח לעזור.
הטיפול ניתן באופן פרונטלי בהרצליה ויש אפשרות לטיפול מקוון מרחוק

 

הטיפול מתבצע בקליניקה בהרצליה

תפריט נגישות

למזמינים היום

30% הנחה

על הטיפול הראשון