בעלי חיים נמצאים במקומות רבים ניתן לפגוש כלבים ברחוב, חתולים בחצר, ציפורים בפארק ובעלי חיים שונים בטיולים או בביקורים אצל בני משפחה. עבור רוב האנשים, המפגש עשוי להיות נעים או לכל היותר לעורר זהירות. אצל אחרים, פחד מבעלי חיים יוצר תגובה עוצמתית גם כאשר בעל החיים נמצא במרחק, קשור ברצועה או אינו מגלה שום סימן של תוקפנות.
אחד הגורמים לפחד מבעלי חיים הוא התחושה שלא ניתן לצפות את ההתנהגות של בעל החיים. כלב יכול לנבוח, חתול יכול לזנק וציפור יכולה לעוף בפתאומיות. מי שאינו מכיר את שפת הגוף של בעלי חיים עלול לפרש כל תנועה כסימן להתקרבות או לתקיפה. גם פעולות טבעיות, כמו רחרוח, נענוע זנב, התקרבות מתוך סקרנות או שינוי בתנוחת הגוף, עשויות להיתפס כאיום.
ילדים יכולים ללמוד לפחד כאשר הם רואים הורה שנרתע מבעל חיים, שומעים אזהרות חוזרות או מקבלים מסר שכל מפגש הוא מסוכן. גם סיפורים של אנשים אחרים, סרטונים ברשת או דיווחים על תקיפות עלולים ליצור רושם שכל בעל חיים עלול לפגוע. כאשר המסר חוזר שוב ושוב, המוח מתחיל לקשר את עצם הנוכחות של בעל החיים לסכנה, גם בלי שהתרחש מפגש שלילי.
הפחד יכול להופיע לאחר נשיכה, שריטה, רדיפה שחווה האדם בעבר. אפילו אירוע שהתרחש בילדות יכול להמשיך להשפיע שנים רבות לאחר מכן. הזיכרון אינו כולל רק את מה שקרה, אלא גם את תחושת חוסר האונים. לכן מפגש עם בעל חיים דומה, רעש של נביחה או מראה של רצועה יכולים לעורר תגובה חזקה, אף שהמצב הנוכחי שונה לחלוטין.
לעיתים החשש מתחיל מול בעל חיים מסוים, אך בהדרגה הוא מתרחב. אדם שננשך מכלב גדול עלול לחשוש גם מכלבים קטנים, ובהמשך גם מחתולים או מבעלי חיים אחרים. תהליך כזה נקרא הכללה, ובמסגרתו המוח מרחיב את הגדרת הסכנה כדי לנסות להגן על האדם. ככל שההגדרה נעשית רחבה יותר, כך קשה להשתתף בפעילויות רגילות בהן עלול להתרחש מפגש בלתי צפוי.
זהירות ליד בעלי חיים שאינם מוכרים היא התנהגות סבירה. אין צורך להתקרב לכל כלב, לגעת בחיית בר או להתעלם מסימני אזהרה. הקושי מתחיל כאשר רמת הפחד אינה תואמת את המצב. אדם עשוי לעבור לצד השני של הכביש בגלל כלב קשור, לבטל ביקור בבית שיש בו חתול או להימנע מטיול במקום בו קיימת אפשרות לפגוש בעל חיים.
היכרות בסיסית עם התנהגות של כלבים, חתולים או בעלי חיים אחרים מסייעת להבין מתי בעל החיים רגוע ומתי צריך לשמור מרחק. עם זאת, הידע אינו תמיד מספיק כדי להפחית פחד. אדם יכול לדעת שהכלב אינו מתכוון לפגוע בו ועדיין לחוות תגובה גופנית חזקה. במקרה כזה המידע משמש בסיס חשוב, אך יש צורך גם בעבודה על התגובה ותחושת הביטחון.
עבור חלק מהאנשים, היעד הוא פשוט לעבור ברחוב בלי להיכנס ללחץ, לבקר בבית בו יש חיית מחמד או להישאר רגועים כאשר בעל חיים נמצא במרחק. קביעת מטרה מציאותית מסייעת להפחית את התחושות. תהליך מקצועי יכול להתמקד ביכולת לבחור כיצד להגיב, במקום לפעול מיד מתוך בהלה.
כאשר שואלים איך מטפלים בפחד מבעלי חיים, חשוב להבין שהמענה נקבע לפי עוצמת הקושי, המצבים המעוררים אותו ומידת הפגיעה בתפקוד. טיפול קצר מועד וממוקד בעזרת CBT בעצימות נמוכה בשילוב עם ביופידבק נותן מענה ויש לו כלים מצויינים כדי להתמודד עם פחד מבעלי חיים. הטיפול עשוי לכלול מיפוי של הפגיעה במצבים התפקודיים, זיהוי פרשנויות מחמירות, שינוי הרגלים ותרגול של הקשיים התפקודיים עד להיעלמם. המטרה היא לאפשר לאדם לא להיות מנוהל על ידי הפחד ולא "לפחד מהפחד" ולחזור לתפקוד מיטבי.
הטיפול ניתן באופן פרונטלי בהרצליה ויש אפשרות לטיפול מקוון מרחוק
הטיפול מתבצע בקליניקה בהרצליה
